<h1>ספר הבתים הלכ' תפילה שער רביעי ס"ב</h1>
<h2>דף כא.</h2>
מי שטעה והתפלל של חול בשבת יצא, ואם נזכר בתוך התפלה (וגמר) [גומר] הברכה שהתחיל בה [ו]חוזר ומתפלל של שבת, בד"א במעריב או בשחרית ומנחה אבל מוסף פוסק אפי' באמצע הברכה. וכן אם השלים תפלת חול על דעת שהיא מוסף חוזר ומתפלל מוסף אחד שבת ואחד יום טוב ואחד ראש חדש. לר"ם. יש מי שכתב שאם התפלל של חול בשבת אפי' לא הזכיר של שבת יצא. יש מי שאומר שכן דעת הר"ם. ולא יראה לי כן, שאפילו בתפלת ערבית פסקו הגאונים שמחזירין אותו אם לא הזכיר של שבת. ויש מי שכתב שאם נזכר אחר שסיים תפלתו אומר ברוך שנתן שבתות למנוחה ואין צריך לחזור ולהתפלל. ולא נתברר לי. יש מי שכתב שאם טעה והתפלל של חול בשבת, ולא עקר רגליו, אע"פ שסיים תפלתו, חוזר ומתפלל של שבת, ואין צריך לחזור לראש כדרך שאמרו בראש חדש כמו שנבאר. כתוב (בספר) [בסדר] רב עמרם בשם רב משה גאון, יחיד שטעה ולא התפלל אתה קדשת, כיון ששמע משליח צבור מגן אבות בדברו מתחלה ועד סוף יצא ידי חובתו. יש מי שכתב שהמתפלל תפלת מוסף וטעה והתחיל בחונן הדעת גומרה וחוזר ומתפלל של שבת, וכן נראה. והראב"ד כתב שאפי' במוסף אינו פוסק אלא גומר תפלתו, והוא שיחדש בה דבר לשם מוסף.
